שו"ת הרשב"א חלק ד שי״ג

עוד שאלת: עכשיו שנתבטלה האלביטקה, ואין אדם יודע בחברו כלום, ואין ידוע מי הוא נותן למס בכך או בכך, ואף אם מוחזק שהוא בעל נכסים, ביתר מן הסך הזה, לא יועיל, אם אינו מביא בתיבת המס, אותו סך. ומי יעיד שהביא, אולי עבר על שבועתו?

תשובה: זו באמת שאלה. אלא אף על פי שחזקה דאוריית', הכא לא שייך ביה חזקה: דדילמא עבר על שבועתו. ועוד דילמא חייב הוא לאחרים, וכדכתיב: יש מתעשר, ואין כל. אלא שאני סבור, שאפשר לסמוך על האיש המתמנה בעצמו. שאם יאמר הוא, שהוא לאותו סך, סומכין עליו. דהא קיימא לן: דעד אחד נאמן באיסורין. ואפילו לגבי נפשיה מהימן, דלגבי איסורין, אין לחלק. שאם לא כן, אין לך מתארח אצל חבירו, ואין לך טבח נאמן על בשרו, שמא נבלה היא, ומכרה בשחוטה. ואף על פי שפשטה של סוגיית הגמ' שבריש האשה רבה, שאינו נאמן אלא במה שבידו לתקן. אפי' הכי, קושטא דמלתא מתחזי הכי, דמסקנא דשמעתא, דאפי' במה שאין בידו לתקן, מהימן. ועוד, דהכא נמי בידו לתקן הוא. דאלו רצה להביא באלף, מביא. ולפיכך, נאמן. ונראין לי דברים אלו ראויים לסמוך עליהם.